יש אנשים שפשוט מדליקים אותנו.
משהו בהתנהגות שלהם מקפיץ, מעצבן, מרתיח – בלי להבין למה.
זה לא תמיד פרופורציונלי.
לפעמים הם רק אמרו משפט קטן, עשו תנועה מסוימת – ופתאום הלב מתכווץ, הבטן מתהפכת.
אבל אולי זה לא רק הם.
אולי הם פשוט נגעו במשהו שלא הסכמנו לפגוש בתוכנו.
מהי "השלכה" בתודעה ובטיפול?
השלכה היא מנגנון פסיכולוגי שבו אנחנו "זורקים" על אחרים חלקים בעצמנו שאנחנו לא מודעים להם, או לא מוכנים לראות.
זה יכול להיות:
- תכונה שיש גם בנו – אבל אנחנו מתכחשים לה
- צורך רגשי שלא נענה בעבר
- כאב ישן שהאחר "לוחץ" עליו מבלי לדעת
האדם שמולנו הופך למראה – והתגובה שלנו אליו היא לא סתם תגובה, אלא קריאה פנימית לבדוק משהו על עצמנו.
איך מזהים שמדובר בהשלכה ולא רק בהתנהגות "מעצבנת"?
- התגובה שלך חזקה או חזרתית יותר ממה שנראה הגיוני
- אותו "טיפוס" מעורר בך שוב ושוב תחושות דומות
- אתה מרגיש צורך "להוכיח", "לשלוט" או "להתרחק" – באופן קיצוני
- יש תחושת עלבון או חוסר אונים – שמזכירה חוויות ישנות
כשהטריגר גדול – הסיכוי שהוא קשור לפצע פנימי, ולא רק למה שהאחר עשה, גבוה.
למה זו הזדמנות ולא גזר דין?
כל שליחה כזו – היא מפתח.
היא דלת שאם תעז להיכנס דרכה, תמצא בתוכה תובנה עמוקה על עצמך:
איזה חלק בי דחיתי?
איפה אני לא מרשה לעצמי להיות בדיוק כמו אותו אדם שמעורר בי כעס?
איזה צורך יש בבי שלא קיבל מקום?
וברגע שאתה מסכים לפגוש את זה – התגובה משתחררת.
לא כי השני השתנה – אלא כי משהו בך כבר לא זקוק לזה בחוץ כדי לראות את זה בפנים.
איך עובדים עם השלכה ככלי ריפוי?
לעצור רגע מול טריגר
ולשאול: מה בתוכי מגיב כאן?
להפריד בין התנהגות אמתית לבין הסיפור שאתה מספר עליה
מה באמת קרה, ומה הסקת על זה?
לזהות את הרגש שמעורב
עלבון? קנאה? דחייה? ולשאול: מתי הרגש הזה התחיל בי?
להפוך את המראה – לכלי צמיחה
במקום לומר "הוא מעצבן", שאל: "מה הוא בא להראות לי על עצמי"?
ולסיום – מסר לריפוי דרך האחר
אחרים הם לא אויב – הם שליחים.
לא כדי לפגוע בך – אלא כדי לגעת במקומות שבתוכך שכבר מוכנים להתבהר.
ככל שתהיה מוכן להביט במראה –
תגלה שהריפוי שאתה מחפש באחרים,
נמצא כבר בך.
