האם צריך לוותר ביחסים?

חשוב לדעת שביחסים תמיד יש צד אחד מוותר והצד השני מכתיב את הקצב ואז זה שוויתר מרגיש מנוצל ועומד כאילו מהצד ומחכה מתי יוותרו גם לי, אבל זה לא תקשורת. הוא מוותר ומוותר עוד ועוד עד שמגיעים מים עד נפש ואז הוא כבר מתפוצץ ולא מבין מה הוא בסך הכל עשה כי בסך הכל הוא וויתר, אבל מה שבאמת קרה זה שוויתרת מבלי כל הידברות על הנושאים שמפריעים לכם, על הנושאים הבוערים ביניכם אלה שאתם לא מדברים עליהם לעולם או הנושאים שאתם מנסים להתחמק מלדבר עליהם.

מה שאני ממליץ זה למצוא זמן נוח לשניכם, וגם כאן אתם צריכים לבוא אחד לקראת השני ולשאול את השני מתי נוח לך לדבר על הנושאים שבינינו, ואז כשאתם קובעים מקום וזמן נוח ונעים לדבר על הדברים מתוך מקום של הקשבה וכבוד אז אתם באים פנויים וקשובים יותר לשמוע את דעתו של השני ופחות להשמיע את מה שיש לכם לומר על השני או על מה שנזכרתם שקרה ביניכם בעבר.

כשאתם מדברים שבו בנינוחות שימרו על קשר עין וכבדו את השני לפתוח את דבריו, תהיו מוכנים לספוג כל מידע עליכם, כמובן שהתקשורת לא תעבור את הקו של חוסר כבוד או זלזול או השפלה של אחד את השני, אם זה מגיע למקום של קללות או דיבור מזלזל, התקשורת מיד תופסק ותצטרכו לקבוע זמן חדש לתקשורת נוספת.

אם אתם רואים שאתם לא יכולים לנהל את התקשורת ביניכם קחו בן אדם שלישי שייתן את הדגשים שלו ויכוון את השיחה. מה שחשוב לראות שברגע שיש את הסימן הכי קטן של זלזול, וזה יכול לבוא אפילו במחוות ידיים או שתיקה, אז תדעו שהניסיון שלכם לא צלח. לפחות ניסיתם ואולי תתנו צ'אנס נוסף לתקשורת מכבדת בזמן אחר. חשוב שתוודאו שהזמן נקבע מראש ולא סתם זמן של פתאום. דבר נוסף חשוב לדעת, שברגע שאתם רואים שמספר ניסיונות כשלו, אין טעם לנסות שוב ושוב וליצור קרעים נוספים ביחסים. חשוב לדעת ללמוד לקבל עזרה ממישהו חיצוני שיודע את המלאכה ויכול לעזור ולהנחות אתכם בדרך אל ההצלחה.  

כאשר אין תקשורת ואין הידברות היחסים רק מדרדרים ונוצרים קרעים ביחסים דבר שלא תמיד ניתן לאיחוי. כל מהות הקשר היא תקשורת שבאה ממקום של כבוד ונותנת מקום לשני. כל אחד רוצה להיות במרכז ושהדברים שלו ישמעו על השני ושהשני יוותר בשבילו ושהוא יוכל לחיות. אבל זה לבדיות כי אתה רואה רק את עצמך. וכל עוד לא תצליח לראות את הצד השני, ותסכים בלב שלם לאפשר לו להיות במרכז על ידי שתשמור על השתיקה שלך לצורך הקשבה מלאה לשמוע אחת ולתמיד את דעתו של השני, להיות קשוב לצרכיו. יתכן ואתה האדם הראשון והיחיד בעולם ששומע אותו עכשיו לראשונה. יתכן והוא לא יכול ולא יודע איך להביע את דעתו בפרט כאשר יש שקט בחלל האוויר ויש מוכנות לשמוע, ויתכן ותקבל אולי הדיפה וחוסר קבלה של מה שהצעת, אבל כל עוד אתה נמצא שם פעם אחר פעם, השני קונה בך את האמון שלו ומפסיק לנסות אותך. כל עוד זה לא קורה, הוא פשוט מנסה אותך שוב ושוב לראות האם תקשיב מתי ואיך.

ועוד דבר, תלמדו להבליג כי גם כאשר השני עושה שינוי הוא עתיד למעוד, ולחזור על דרכו הישנה למרות שהבטיח. זה קשה להוריד את האגו ולהבטיח משהו שהיה נוגד את דעתך עד כה, אבל כל עוד תהיו סבלניים לגבי השינוי שהשני יוצר, תוכלו להיות יותר בטוחים שאתם עושים את הדבר הנכון במקום הנכון ובזמן הנכון. 

דווקא כאשר יש ביניכם חילוקי דעות ויש כאן שני אנשים שכל אחד עומד על דעתו זה מראה עד כמה המקום הזה יכול לצמוח ולהצליח, אבל זה רק ברגע שיש כבוד ותקשורת מתוך מקום של נתינת מקום לשני להביע את דעתו, אז אתם מביעים ומשלימים אחד את השני עם שני נקודות מבט של כל אחד ממי שאתם. תזכרו שכל אחד הוא רק צד אחד של המטבע יש לו נקודת מבט שונה משל השני וככל שנהיה קשובים נוכל לקבל את נקודת מבטו של השני ולהצליח בזה להשלים את התמונה לכדי תמונה מלאה ושלמה. כל עוד נהיה עסוקים בלהביע את דעתנו הבלעדית הרי שנישאר בה ולא נחדש שום דבר.

הטעות הכי גדולה שאנשים עושים בפרט במערכות יחסים, זה שאנשים מורידים את האחר כדי להעלות את עצמם. אל תתקפו, אל תנמיכו, אל תשפילו, אל תורידו, ואל תזכירו עוונות ראשונים. זה רק יגרום לתגובת ריאקציה.

אתם יכולים להשלים אחד את השני או לתת לתקשורת או אי התקשורת להיות חוצצת ביניכם. במה אתם בוחרים?

לעוד פוסטים בבלוג